מוסדות קבר רחל

שיעור מרתק בקבר רחל בעניני קידוש החודש מפי בעל "לוח דבר בעיתו " הגאון רבי מרדכי גנוט שליט"א

אברכי כולל קבר רחל בשיעור מרתק , הרב מרדכי גנוט, כותב הספר לוח דבר בעיתו

בעזהשי"ת,
יום שנתלו בו המאורות לס' "אחותינו! את היי לאלפי רבבה", א"ך טוב לישראל במרחשון ה'תשפ"ב

לכבוד הגה"ח רבי משה מנחם קלוגר שליט"א ראש מוסדות קבר רחל בדרך אפרתה היא בית לחם, ומצודת צדקותיהם וישועותיהם פרושָׂה ונודעת ברחבי תבל ומלואה

אחרי דרך מבוא הברכה והשלום כיאות לרומעכ"ת,

בהתרגשות גדולה ורוח הומה הנני כותב לכם את השורות הבאות
הזמנתם אותי לומר שיעורים בכוללים שיסדתם אותם זה שנים רבות בקבר רחל, אתר די ביה כלל ישראל משוועין צלותהון ובעותהון, כולל יום וכולל לילה, כולל חצות וכולל בוקר, כדי לקיים מנהגם של ר' אמי ור' אסי בא"י ושל אביי בבבל, להתפלל במקום בו עוסקים בלימוד התורה (ברכות ח.) וגם כדי לקיים "במקום רנה – בו אומרים התפילות (לכאורה הפשט סידור שבחו של מקום עובר להשמעת בקשותינו) בקול עָרֵב – שם תהא תפלה" (שם ו. ובפרש"י), ועל דרך "קומי רוני בלילה לראש אשמורות, שפכי כמים לבך נוכח פני ה', שאי אליו כפיך…" (איכה ב, יט), יומם ולילה לא ישבותו מראש אשמורות ועד תפילת הותיקין, ומשם לכולל לפנה"צ ומשם לכולל אחה"צ וכו', ועזה"ד סביב כל המעת-לעת, שבטוחני שאמנו רחל אינה רואה שינה בעיניה (ע"פ סוכה גן.) לקול הלומדים הרבים.

אתמול בשיעור הראשון, בתחילת הלילה, למעשה, סוף סדר שני, ציפיתי לראות כולל בינוני, לצאת ידי חובת שם 'כולל' במקום רחוק מישוב, ועוד בקבר רחל, והנה להפתעתי (לאחר שבדיוק פגעתי בידידי המקובל הרה"ג ר' יעקב עדס בעל "דברי יעקב" שליט"א שסיים לערוך שם תיקון בערוב היום, בפסוקי ה"שמות" כנהוג ביוהכ"פ וביוכ"ק, וכשאמרתי לו שאני מתעתד למסור כאן שיעור וכו', מיד השחיל לי הערה חשובה ללוחי הקטן…) בהכנסי לאולם הלימודים, ראיתיו שהוא מלא וגדוש קטורת, אלופים מסובלים, מפיקים נוגה, הוד והדר, מלאים מזן אל זן, מקצה האולם ועד קצהו, מלבד רבים אשר נוספו לבוא מהאולמות הסמוכים לםרבה המשרה בלי עין רעה, ולא זו בלבד, אלא אף במשך כל השעתיים ומחצה בהן הרציתי את שיעורי, ראיתי כיצד הכל משתתפים בריתחא דאורייתא, בקדמתא ובתרייתא, יורדים לגופו של ענין גלגל המזלות, הילוך המאורות והכוכבים בשמי שמים מעל ארץ וימים, בקוי אורך ובקוי רוחב, ומתעמקים בשרשיה של בעיית קו התאריך, שהיא כה דומיננטית להבנת מהלכו של בעל המאור בסוגיית "נולד קודם חצות", וכתוב בספר וחתום בבדיקת עדי קידוש החודש ע"י הסנהדרין – – – אשרי עין ראתה, כי לכם יאתה, וסלחו לי אם יצאתי בכותב'ת הגס'ה.
והנה ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה, נגלה אלי הבוקר בהשכימי קום בשפרפרא, באשמורת הבקר, והגעתי קִבְרָה רחל בשעה 4.00 והנה קול הקריה הומה, משל עתה עת צהרי יום, לא ינומו ולא יישנו, קול תורה ברמה נשמע, רחל שְׂמֵחָה על בניה כי היננ'ו, הנה הנם ראשונים לציון המצויינת, עשרות עשרות עוסקים בתורה, בספסלי דבי-מדרשא יחד בחבורה, כחשכה כאורה, ועמהון שְׁרֵא נהורא, וריויהון דמי לאספקלריה המאירה – – –
ועבדכם הקטן משתאה, מחריש לדעת ההצליח ה' דרכי (פרשת השבוע) – – – היסכינו כל אלה לצעוד עמי במסלול הקשה והמפרך של הצעת הסוגיות האסטרונומיות במסכת ראש השנה, בשעות הקטנות של הלילה?! היבינו את עמקות סוד העיבור, פגימתה של לבנה שחמה לא רָאֲתָהּ, נטילת מזל כימה, וכל המסתעף בסוגיית קידוש החדש ואביזריה?! אך לילה כיום הפציע להאירה, כחשכה כאורה, קול בשורה, אהבת תורה מגלגל'ת השיר'ה, משל חמה ללה'ב יצאה להבעיר'ה, שועטים בלהט אל המטרה, בהבנה זכה וברורה.
וכמו השחר עלה, ויאיצו בי המלאכי'ם לאמר, הנה כי כן הרואה אומר ברקאי עד שבחברון הסמוכה, אשרי העם שככה, מכירים בין לבן לתכלת, להעלות אור בגחלת, הגיעה עת שַׁוְעָה, ברגעי זאת השעה, ואי"ה אחר התפלה לבעל כתר מלוכה, יעטרוך נזר תפארה כהלכה, ותשאר עוד זעיר קט לענות על שאלות בני הממלכה, כי נפשם תְאֵבָה להבין העניינים הקשים והמסובכים על בוריים, כמים מכסים לים. ויעבור מרדכי, ויעש ככל אשר ציווהו, וַיֵּשֶׁב עם התלמידים, חריפים כִּתְעָרִים חדים, רבים ולא אחדים, לשמוע כלימודים, ולהקיף מצדי צדדים, עד שבאו רבותיהם ואמרו להם, תלמידים! הגיע זמן כולל סדר ראשון, ויעבירו ראשון ראשון, וישלְּחוני בני ברקה בכבוד גדול.

ובכן יהי רצון מלפני אבינו שבשמים, שכשם ששמעת תפילותינו ובקשותינו בעת ששיטחנו אליך כפים בקברה של רחל אמנו, בבקשה כי שמוע תשמע בקול עבדיך, אל הרנה ואל התפלה ותרצה עתירתם לפניך בעמדם בלילות, כן תקויים בנו מהרה הבטחת היעוד המקוּוֶה (ירמי' לא, טו-טז): "כה אמר ה', מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך, נאֻם ה', ושבו מארץ אויב; ויש תקוה לאחריתך, נאֻם ה', ושבו בנים לגבולם", במהרה בימינו.
המברככם בהצלחה תמידית בכל פעליכם הברוכים,
מרדכי גנוט

 

 

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן