אהבה של אמא. כך תצליחו בחינוך הילדים בע"ה!

הבחור שהתחיל ללמוד אותיות א' ב' בגיל 17 וצמח גדול הדור

כותב מרן שר התורה זצוק"ל (ארחות יושר) וזה לשון קדשו: יש תלמידים שחושבים כי לימוד התורה יבוא להם בנקל, וכשרואים שלא בא בנקל חושבים שאין מסוגלים ללמוד ומתייאשים וסופם שמפסיקים ללמוד. וזו טעות גדולה שהתורה אי אפשר להשיג בנקל, כמו שאמרו במגילה (ו, ב)  "אם יאמר לך אדם לא יגעתי ומצאתי אל תאמין", כי אין התורה נקנית אלא בעמל ויגיעה.

והרוצה להיות תלמיד חכם אמיתי, צריך לשקוד הרבה על התורה וללמוד בהתמדה והדבר ידוע בישיבות, שלא הבעלי כשרון הצליחו בדרך כלל, אלא המתמידים.

והחילוק בין בעל כשרון לשאינו בעל כשרון הוא, שמי שאינו בעל כשרון צריך ללמוד העניין עוד חצי שעה או שעה, אבל אחר כך שניהם שווין.

ואפילו מי שחלש מאד בכשרון אם יתמיד, כבר הבטיחו חז"ל שיצליח [ובלבד שיהא ירא שמים] כמו שאמרו חז"ל יגעתי ולא מצאתי אל תאמין.

וראה בחיי עולם מאאמו"ר זללה"ה (ח"ב, פי"ב) שהביא מחוט המשולש:

מעשה בבחור אחד בן י"ז שבא להחתם סופר ורצה ללמוד והוא לא למד מעולם והחתם סופר קיבל אותו וביקש לבחורים שילמדו אותו והוא היה קשה לשמוע ומהיר לאבד ולא הצליח כלום ומכל מקום מרוב שקידתו לא עזב התורה ובמשך הזמן הצליח וגם עשה פרי ונעשה תלמיד חכם גדול ורב בעיר גדולה ונזכר הרבה פעמים בתשובות חתם סופר.

ובאמת עיקר הקושי הוא בתחילה, אבל אחר כך כשמתרגל בתורה ונהנה ממנה  – אף שגם אז יש נסיונות תמיד כידוע – עיקר הקושי יורד אז.

למה דווקא החלשים צומחים גדולי ישראל?

והסיבה שדווקא החלשים מצליחים יותר בהמשך החיים גילה מרן הגאון רבי מיכל יהודה ליפקוביץ זצוק"ל ששנים רבות הוא מתבונן ורואה דבר פלא: הרבה פעמים ילד שלא למד כל כך טוב בצעירותו – באיזה שלב בחיים נהיה אצלו מהפך לטובה שמתחיל להצליח מאד בלימוד עד שמגיע לדרגות גבוהות. ולעומת זאת, ישנם ילדים שלמדו טוב מאוד בצעירותם ובאיזה שלב בחיים נהיה מהפך אצלם לרעה. והוא לא ידע במה לתלות את זה. לאחר הרבה שנים של התבוננות ומחשבה הוא הבין תירוץ לענין הזה. והוא: "כשהאמא מדליקה נרות בערב שבת, על מי היא מתפללת? על מי היא בוכה? האם על הילד המוצלח?! האם על הילד שעושה לה נחת רוח?! לא ולא! היא בוכה על הילד שיש לה צער גדול ממנו, על הילד שבכלל לא הולך לו, וכן האבא – האם הוא מתפלל על הילד המבריק?! לא ולא! אלא על הילד שהוא קשה הבנה. וכך אותו ילד גדל, 'והיה כעץ שתול על פלגי מים' – על פלגי מים של דמעות. על פלגי מים של תפילות…"

ללמדך כוחה של תפילת ההורים על הבנים מהי: הסוד הגדול בבנים טובים הוא: תפילה! וכשמתפללים להקב"ה ושופכים לב כמים שיצליח הבן בתורה ושיגדל ביראת שמים ובמידות טובות, נענים!

אך מטבע הדברים, נוטים להשקיע במי שזועק לעזרה, במסכן ובחלש, אולם מי שזורם ומצליח, גורם לנו להרגיש כאילו הכל איתו בסדר, ומאחלים אנו: הלוואי שהטוב הזה רק ימשיך. בתפילות אנו בדרך כלל בוכים ומתפללים על הנחשלים, על אלו הנמצאים בסיכון, ופעמים רבות איננו מתפללים על הטובים והמיוחדים, מתוך חשיבה שאיתם, ברוך השם, הכל בסדר. ושוכחים שגם הטובים צריכים את תשומת ליבנו וגם הם זקוקים לתפילותינו, ואל לנו לשכוח שגם להם יש יצר הרע שעמו הם מתמודדים וגם להם יש קשיים…

על כן צריכים לדעת – סיים מרן זצוק"ל – כי עיקר ההצלחה בחינוך הבנים תלויה במידת התפילות ששופכים ההורים מעומק ליבם בדמעות שליש!

החזון איש והרבי הקדוש מבעלזא על הדמעות של אמא
וכך אמר הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע: "כי אפילו אדם שהשיא כבר את בניו, לא יחסיר תפילה אחת עם דמעות להצלחת הבנים. ומי שאינו מרטיב עיניו בדמעות חמות ג' פעמים ביום, איני מבין איך יכול לראות נחת והצלחה מבניו…"

ומסופר על מרן ה"חזון איש" זי"ע כשהיה מדבר בלימוד עם בחור והיה רואה שהוא יודע ללמוד, היה מתבטא שרואים שהיתה לו אמא שידעה להתפלל בהדלקת נרות שבת – כי אין כמו תפילה של אבא ודמעה של אמא לקידום ולהצלחה של ילד. החזון איש תלה את כל הצלחת הילד רק בזה!

כתב ה"פלא יועץ": "וישפוך נפשו לפני השם שיהיו בניו בעלי תורה, שלימים במידות ובדעות"… ועוד כתב: "האיש אשר ישקוד לשפוך שיחה ותחנונים ידבר מידי יום יום, שתפילתו עושה פרות, ובפרט אם מתפלל על חפצי שמים או לשם שמים"…

כתב ה"חיי אדם" (מובא במשנה ברורה סימן קכ"ב ס"ק ח): "נכון וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום ביחוד על צרכיו ופרנסתו, ושלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו, ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי השם באמת, ושלא ימצא חס ושלום פסול בזרעו, וכל מה שיודע בליבו שצריך לו. ואם אינו יודע לדבר צחות בלשון הקודש, יאמרנה אף בלשון שיודע, רק שיהיה מקירות לבו"…

הרב מאפגניסטן מוציא את הסוד מפיו של הסטייפלר
מרן שר התורה זצוק"ל היה רגיל לומר למבקשי ברכה או עצות לחינוך הילדים ליראת שמים: "אין כל עצה המועילה לזה, פרט לתפילות רבות. צריכים להקדיש זמן ולהתפלל להצלחתם, ורק כך הם יצליחו"!

וסיפר הרב הגאון ר' אריה משה מילט שליט"א, שכשהביא למרן זצוק"ל את אחד מספריו שמדבר על סגולות לזכות לילדים טובים, אמר לו הרב שהסגולה הכי גדולה והכי טובה היא להתפלל על הילדים…

ובספר "בני בנימין" מובא: "סיפר הרב סימן טוב שליט"א, רבה של יהדות אפגניסטן, שהיה אצל מרן הגה"ק בעל ה"קהילות יעקב" הסטייפלר זצ"ל כמה חודשים לפני שנפטר ושאל אותו מה צריך לעשות כדי שהילדים יהיו צדיקים וילכו בדרך התורה? ענה לו הסטייפלר זצוק"ל, שהוא עד עכשיו מתפלל ומוריד דמעות שחיימק'ה שלו (הגאון רבי חיים קניבסקי) יצא בן תורה. וזה היה כמה חודשים לפני שנפטר הסטייפלר זצ"ל, שאז כבר היה רבי חיים קניבסקי אדם גדול ונורא, ומפורסם בגאונותו ושקידתו העצומה, ובכל זאת לא הפסיק אביו הצדיק להתפלל עליו!!! ואם הסטייפלר הצדיק התפלל על בנו שחינכו וגידלו במו ידיו, ולמדו ביחד במשך שנים רבות, ובכל זאת לא הפסיק להתפלל עליו שיהיה בן תורה, מה נגיד אנחנו??? גם בן שהוא בעצמו כבר סבא – הוא עדיין בן שלך ויש להמשיך להתפלל עליו. ולכן עלינו להתפלל על ילדינו, ולבכות ולהוריד כנהר דמעה שיצאו בני תורה אמיתיים יראי שמים וגדולים בתורה.

אמא, זה בידים שלך!!!
המשגיח הגה"צ רבי שלמה וולבה זצ"ל בספרו "זריעה ובנין בחינוך" כותב: "בראש ובראשונה, מהיום הראשון ועוד קודם לכן, יש חובה של ההורים להתפלל עבור ילדיהם. ראיה לדבר מענינו של כהן גדול. כידוע מי שהרג נפש בשוגג, דינו שיגלה לעיר מקלט, וישאר שם עד מות הכהן הגדול. לכאורה, מה הקשר בין חייו של הכהן הגדול לבין דינו של הרוצח בשוגג? אלא למדונו חז"ל בגמרא שיש כאן בחינה של עונש לכהן הגדול, כיון שהיה עליו להתפלל על בני דורו (שלא יירצחו ולא ירצחו). אם נרצח מישהו, הגם שבשוגג, סימן הוא שהכהן הגדול לא התפלל מספיק, ובזה הוא קשור לעניינו של הרוצח, "וישב בה עד מות הכהן הגדול". בתורה לא מוצאים דין שהכהן הגדול צריך להתפלל, ולא מוצאים תפילה כזו בסדר התפילות של הכהן הגדול ביום הכיפורים בקודש הקדשים או בצאתו משם. אבל הענין הזה ברור ומובן מאליו, זו הנחת יסוד פשוטה, שהאחריות של הכהן הגדול הוא להתפלל על בני דורו. מדוע? כי הוא הכהן הגדול, מופקד על בני הדור. ומזה נוכל ללמוד בנין-אב, שכל מי שמופקד על אחרים חייב להתפלל בעבורם. רב צריך להתפלל על בני קהילתו, כך זה גם לגבי ר"מ על בני ישיבתו, וכן מנהל ת"ת על התלמידים, וכיו"ב, ובודאי יש חובה כזו על הורים, לגבי ילדיהם"!

מוסיף וכותב הרב וולבה זצ"ל: "ברור לי באופן אישי, שאם הגעתי למשהו בתורה, זה בזכות תפילותיה של אימי. שמתי לב שהיתה מתפללת עלי אפילו עשר פעמים ביום"!…

לעולם איננו יכולים לומר שהתפללנו כבר מספיק עבור הילדים, ואי אפשר לקצוב גבול לתפילות שעלינו להתפלל. גם אין נוסח שתקנו לנו חז"ל לתפילה כזו. ישנה רק האפשרות להתפלל מעומק הלב, וכך כל אחד צריך לעשות, בנוסחו האישי. כל אחד יעשה נוסח לעצמו, בהתאם לצורך העומד בפניו באותו זמן.

סיים הרב וולבה – עניינה של תפילה על הבנים וחינוכם היא כל כך חשובה, עד שיש מקום לחשוב שהתפילה היא העיקר החשוב ביותר בכל החינוך! זו תהיה אשליה לחשוב שהחינוך והגידול של הילדים להיות גדולים בתורה ויראת שמים ומצוינים במידות היא בידנו שלנו. הדבר תלוי בהקדוש ברוך הוא! אמנם הילדים הופקדו בידנו, ואנחנו צריכים לעשות את כל המוטל עלינו, אבל צריך תפילה רבה לפני הקדוש ברוך הוא על הפיקדון שלו שהפקיד בידינו.

בדור שלנו, הקב"ה, ורק הוא, יודע עד היכן מגיעים הניסיונות הנוראים, ועד כמה רבו האתגרים לחנך את הבנים והבנות בדרך הישרה, ההתמודדיות שעומדים בפני כל אבא ואמא שחפצים לגדל דור ישרים הינם עצומים, כפי שלא היו מאז בריאת העולם.

אבל הקב"ה הטוב ומטיב הקדים לנו רפואה למכה, הוא גילה לנו דווקא בדור שלנו, דור ההסתר פנים, את המתנה הטובה של צינור הישועות והנחת בקבר רחל, וכפי שזעק מרן הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל כי דווקא בדור של הסתר פנים השאיר לנו הקב"ה חלון פתוח לגילוי אלוקות, בו אפשר לראות עין בעין את ישועת השם, בניסים גלויים, זה המקום של קבר רחל, שם הקב"ה משפיע ישועות גלויות לעיני כל בשר, רק צריך לעשות את ההשתדלות המינמלית, להביא בפני רחל אמנו את השמות שלנו, של הילדים היקרים לנו מכל, לעשות את ההשתדלות בתפלה ובצדקה בקבר רחל, ואז מתחברים למעיין הישועות השופע בניסים ונפלאות בקבר רחל, והקב"ה עוטף את הילדים שלנו בשמירה עליונה, הם נהפכים להיות הילדים של רחל אמנו, שהיא, האמא של עם ישראל, האמא האוהבת, עומדת וצועקת ומתחננת ומבקשת עבורם בכל עת ורגע, וכיון שכך, אין זה פלא שהן שמורים וטהורים ונקיים מכל צרה וצוקה ונגע ומחלה, וגודלים לשם ולתפארת, בלי עין הרע. טפו טפו… כי אין כמו אהבה של אמא!!!!